מזונות ילדים - חלק ג': מזונות ילדים במשמורת משותפת, ולא במשמורת משותפת, לאור הלכת בע"ם 919/15

בשיעור הראשון של מזונות ילדים עסקנו בדין הראוי ובדין היבש.

ראינו בהקשר זה את ברירת הדין, את הדין האזרחי, ואת הדין העברי.

בשיעור השני של מזונות ילדים עסקנו במציאות בפסיקה.

ראינו כיצד פוסקים בתי המשפט מזונות ילדים, ושאלנו את עצמנו האם פסיקה זו מיטיבה עם הילדים.

 

בשיעור הקרוב נבחן את מזונות ילדים במקרים בהם שני ההורים מטפלים בצורה משמעותית בילדים.

נשאל את עצמנו האם מידת הטיפול בילדים צריכה להשפיע על גובה המזונות, ואם כן – כיצד?

 

נתייחס בהקשר זה למגוון שאלות, בשלושת המישורים המוכרים לנו: הדין הראוי, הדין היבש והמציאות בפסיקה.

השאלה המרכזית שתלווה אותנו בשיעור זה היא כיצד יש לפסוק מזונות ילדים במצב של משמורת משותפת.

 

נראה בהקשר זה את התפתחות הפסיקה,

את הביקורת שכתב על כך ד"ר מזא"ה,

ונלמד לעומק את פסק הדין התקדימי של בית המשפט העליון – בע"ם 919/15, שבו קיבל בית המשפט העליון את עמדת ד"ר מזא"ה, וקבע אותה כהלכה המחייבת.

 

כפי שנראה, הלכת בע"ם 919/15 שינתה בצורה יסודית את הכללים בנוגע למזונות ילדים מעל גיל 6 בכל המקרים. היא אינה עוסקת רק במזונות ילדים במשמורת משותפת, אלא עוסקת במזונות ילדים בכל המקרים.

 

נעמוד על הקושי של רבים בהבנת הלכה זו, אך לאור השיעורים הקודמים – נראה שמי שמבין היטב את היסודות של מזונות ילדים – יכול להבין את הלכת בע"ם 919/15 ללא קושי רב.

 

נלמד יחד מתודה מסודרת ליישום הלכת בע"ם 919/15.


עם זאת, נבחן שאלות שנותרו פתוחות ושצריכות עדיין מענה בהקשר זה.

להורדת המצגת - לחצו כאן