שיעור 5: חלוקת רכוש III - חסכונות, הפרשות סוציאליות, וחלוקה לא שוויונית של נכסים
בשיעורים הקודמים שעסקו בחלוקת רכוש בחנו את הכללים הן בנוגע לחזקת השיתוף והן בנוגע להסדר איזון משאבים. בנוסף, עמדנו על ההבדלים בין חזקת השיתוף להסדר איזון משאבים. ראינו כי חזקת השיתוף מתייחסת לזוגות שהתחתנו לפני 1974, או לידועים בציבור. בעוד שהסדר איזון משאבים חל על זוגות שנישאו משנת 1974 ואילך.
אני מזמין אתכם ללחוץ על הלינקים שמופיעים לאורך הטקסט ולקרוא מעט על הנושאים השונים בהם נדון בשיעור. סטודנטים שלמדו את הקורס בעבר ציינו כי קריאת הטקסטים השונים לפני השיעור הקלה על הבנתם וסייעה להם רבות.
לחצו כאן כדי לקרוא על ידועים בציבור
בחזקת השיתוף המתודה מתחלקת לשלושה מבחנים:
- מבחן הקלסר.
- מבחן טיב הזוגיות.
- מבחן כניסת הנכסים.
בהסדר איזון משאבים המתודה מתחלקת גם היא לשלושה חלקים:
- מבחן הקלסר.
- בחירה לכניסה להסדר איזון משאבים.
- מבחן כניסת הנכסים.
כמו כן, דיברנו על ההבדלים שנוגעים להסכם ממון והשווינו בין הסכם ממון בחזקת השיתוף לבין הסכם ממון בהסדר איזון המשאבים.
- הסכם ממון בחזקת השיתוף הוא הסכם ממון שנחתם בין ידועים בציבור או הסכם ממון שנחתם בין בני זוג שהתחתנו לפני 1974. הסכם ממון זה נעשה על פי דיני החוזים הרגילים. ברמה המעשית עדיין חשוב לערוך הסכם ממון – גם במקרים של חזקת השיתוף – בצורה החזקה ביותר שניתן. אך באופן פורמלי, אין הכרח לעמוד בדרישות הפורמליות שבחוק יחסי ממון.
- הסכם ממון של זוגות שנישאו משנת 1974 ואילך – צריך לעמוד בדרישות החוק, עליהן דיברנו בהרחבה.
- לחצו כאן אם אתם רוצים לקרוא על הסכם ממון
- לחצו כאן כדי לקבל תזכורת לגבי מהי חזקת השיתוף
- לחצו כאן כדי לקרוא על הסדר איזון המשאבים
ראינו כי למרות שקיימים הבדלים בין חלוקת רכוש לפי חזקת השיתוף לבין חלוקת רכוש לפי הסדר איזון משאבים, פעמים רבות נגיע לתוצאות דומות הן לפי חזקת השיתוף והן לפי הסדר איזון משאבים.
בשני המקרים השיתוף מתייחס לנכסים שנצברו לאחר תקופת השיתוף, או שעורבבו פנימה. נכסים שהיו מלפני הנישואין ולא עורבבו – יישארו "חיצוניים", כלומר בבעלות צד אחד בלבד, ולא יהיה בהם שיתוף רכושי. בנוסף, ראינו את רשימת החריגים המסודרת של סעיף 5 לחוק, המתייחסת בין השאר לנכסים שניתנו במתנה לאחד מבני הזוג, מתנות שבני הזוג העניקו זה לזו, ירושה, וכן הלאה.
בשיעור הקרוב נעמוד על המקרים המיוחדים והחריגים לכללים בכל הנוגע לחלוקת רכוש.
כך לדוגמא, נשאל מה דינן של הפרשות פנסיוניות, קרנות השתלמות וכו'?
סכומים אלה עשויים להגיע למאות אלפי שקלים במהלך חייו של אדם. קרן ההשתלמות עשויה להיות נגישה, באופן מיידי או תוך שנים ספורות, אך את ההפרשות הפנסיוניות ניתן לקבל רק במועד היציאה לפנסיה.
חשבו על מקרה בו אחד מבני הזוג צבר במהלך הנישואין מאות אלפי שקלים בקרן הפנסיה שלו, או בביטוח מנהלים, בעוד בן הזוג האחר לא צבר דבר, או שצבר מעט מאד. מה קורה אם בני הזוג נפרדים כ- 15 או 20 שנים לפני גיל הפרישה?
האם דינן של הפרשות סוציאליות זהה לדינם של חסכונות רגילים?
מה בנוגע למקרים בהם אחד מבני הזוג "מבריח" נכסים – כלומר מעביר נכסים למישהו אחר, כדי למנוע מבן או בת הזוג לקבל את חלקם בנכסים אלה?
הברחת נכסים יכולה להיעשות במגוון דרכים –
- העברת נכסים לבן משפחה אחר,
- מכירה של נכס במחיר לא ריאלי,
- צבירת חובות פיקטיביים, וכדומה.
בשיעור הקרוב נראה כיצד ניתן להתמודד עם מקרים אלה, בין השאר באמצעות חלוקה לא שוויונית של הנכסים על פי סעיף 8 (ובכלל זה סעיף 8(2)) לחוק יחסי ממון בין בני־זוג.
לאחר שנסיים חלקים אלה, תישאר השאלה הגדולה והיא כיצד נוהגים בתי המשפט בנוגע לחלוקת רכוש. האם בתי המשפט מיישמים את הכללים בצורה אותנטית, או שלפעמים הם חורגים מהכללים?
מה משפיע על התוצאות אליהן מגיעים בתי המשפט?
כיצד ניתן לנסות לקרב את בית המשפט לתוצאה שנכונה לדעתנו?
לחצו כאן כדי לקרוא על חלוקת רכוש בגירושין
להורדת המצגת לחלק הראשון של השיעור - לחצו כאן