שינוי מקום מגורים (Relocation)

אחד האירועים הדרמטיים ביותר בהליכי גירושין, או לאחריהם, הוא ניסיון של אחד ההורים לשנות את מקום המגורים ולעבור עם הילדים לאזור אחר.

העתקת מקום המגורים ליישוב אחר בישראל, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר במעבר למדינה אחרת, היא game-changer, דהיינו גורם המשנה לחלוטין את כללי המשחק ומחייב התערבות וטיפול של ידיים מקצועיות ואחראיות.

מצב זה מאלץ את בתי המשפט להכריע חד וחלק: האם לאשר את מעבר המגורים עם הילדים, או לקבוע שהילדים יישארו במקום המגורים הנוכחי.

תהא אשר תהא הכרעת בית המשפט, השלכותיה על הקשר של הילדים עם ההורה האחר גורליות. כך למשל, אם בעקבות שינוי מקום המגורים ההורים יגורו במרחק גדול זה מזה, הילדים לא יוכלו לחזור ממסגרות החינוך לבית האם ולבית האב לסירוגין. הדבר מקרין כמובן גם על לינות באמצע השבוע, וכן הלאה.


במקרים שבהם בית המשפט אוסר את המעבר, נדרש ההורה שמבקש לעבור לבחור בין שתי חלופות: לעבור ללא הילדים, או לוותר על המעבר. גם לכך יש מחיר כבד. יתרה מזו, לעתים להורה שמבקש את המעבר אין ברירה, ומסיבות שונות הוא חייב להעתיק את מקום מגוריו.

 

חלק מתיקי ה־Relocation מגיעים לבתי המשפט לפני מעבר הדירה: ההורה שרוצה לעבור מגיש בקשה לבית המשפט לאשר את המעבר, או שההורה האחר שנודע לו על הכוונה של ההורה השני לעבור, פונה לבית המשפט ומגיש בקשה לאסור את המעבר.

אלא שבפועל ישנם מקרים שבהם ההורה קבע עובדות בשטח: הוא עבר עם הילדים למקום המגורים החדש ללא קבלת אישור מבית המשפט. במקרים אלה נערך הדיון לאחר המעבר, בעקבות בקשת ההורה השני כי בית המשפט יורה על החזרת הילדים למקום המגורים הקודם.


התנהלות נכונה בתיקי מעבר מגורים היא קריטית. הפעולות המשפטיות הננקטות ומהירות הפעולה עשויות לחרוץ את גורל התיק.


ד״ר מזא"ה הקדיש משאבים כדי לחקור את הנושא לעומק. מלבד בחינתם של מאות פסקי דין מחו"ל בנושא, הוא בחן את הפסיקה הישראלית לאורך עשרים שנה הן בכל האמור בהעתקת מקום מגורים בתוך הארץ, והן לגבי מעבר בין־יבשתי (מישראל לחו"ל או מחו"ל לישראל). במחקרו זה חשף ד"ר מזא"ה פרמטרים סמויים שמשפיעים על בתי המשפט.

היכרותו הנרחבת עם הנושא, הנשענת על עבודה אקדמית רבת־שנים, ומחקריו בנושא טובת הילדים הניבו מאמרים והרצאות בכנסים ברחבי העולם בפני טובי המומחים. כל אלה מבססים את מעמדו בעיני רבים כמומחה בתחום.