מזונות ילדים - חלק ב'

בשיעור הראשון של מזונות ילדים עמדנו בהרחבה על הדין הראוי בנוגע למזונות אלה.

ראינו את המציאות ההיסטורית שהולידה את הצורך בקביעת מזונות ילדים.

התייחסנו לשינויים שחלו מאז, אך ראינו כי גם כיום יש צורך במזונות ילדים, שאם לא כן, לא יהיה ניתן לקיים את משק הבית של האם והילדים.

עם זאת, ראינו גם הצד השני של המטבע – מזונות ילדים עלולים למוטט את משק הבית של האב, ואז הוא לא ישלם מזונות כלל, שלא לדבר על הנזקים האחרים שייגרמו מכך.

בהקשר זה דיברנו  בהרחבה על תופעת "השמיכה הקצרה" (הקרדיט על הביטוי הוא לכב' השופט ניצן סילמן).

עשינו שיעור קצר בחשבון וראינו שגירושין מפצלים משק בית אחד לשני משקי בית, דבר שבהכרח גורר גידול גדול בהוצאות מבלי שהצדדים מעלים את רמת החיים.


המסקנה הפשוטה היא, שלמעט אצל אנשים מאד אמידים, גירושין תמיד יובילו לירידה ברמת החיים של כל בני המשפחה: האב, האם, ולמרבה הצער – גם הילדים. חשוב להכיר בכך, ולא לנסות לשאוף ליעדים הזויים שרמת החיים תישמר. זהו יעד בלתי אפשרי, שעלול להביא לאפקט דומינו של התמוטטות של כל בני המשפחה.

 


לאחר שסיימנו לדון בדין הראוי, עברנו לדון בדין היבש.

שוחחנו על ברירת הדין.

ראינו את ההבדל בין מודל הדלתות של מזונות בני זוג לבין מודל הדלתות במזונות ילדים.

אם אדם פטור ממזונות ילדים על פי הדין הדתי –

הוא עובר לסוף המסדרון – לדין האזרחי – על פי סע' 3א.

 

 

ניתחנו בהרחבה את חובת המזונות על פי סע' 3א,

מודל שאותו פיתח ד"ר מזא"ה ושבתי המשפט אימצו את גישתו.

 

החיוב על פי הדין האזרחי מתחלק לשני שלבים:

בחלק הראשון – בודקים כמה כסף צריך להעביר כל הורה ל"קופה הווירטואלית".

בחלק השני – בודקים לאיזה הורה להעביר את הכסף מהקופה הווירטואלית, או האם לחלק את הכסף בין שני ההורים.

 

לבסוף, דיברנו על מזונות ילדים על פי הדין הדתי – הדין העברי.

ראינו מהם "צרכים הכרחיים" בהלכה – צרכים שמוגדרים בצורה מאד מאד מצומצמת.

 

למדנו את ארבעת סוגי חיובי מזונות הילדים:

  • מזונות ילדים כחלק ממזונות האם;
  • מזונות ילדים על פי תקנת אושא;
  • מזונות ילדים על פי תקנת הרבנות הראשית;
  • ומזנות ילדים מדין צדקה.

ראינו שכל סוגי המזונות כפופים ליכולת הכלכלית של החייב.

וכן, שכל סוגי המזונות, למעט מזונות מדין צדקה, הם לצרכים ההכרחיים בלבד.

 

ראינו גם את שתי הגישות לתקנת הרבנות הראשית:

  • הגישה שתקנה זו חלה על שני ההורים,
  • והגישה שתקנה זו חלה על האב בלבד.

ניתחנו כל גישה באמצעות השקפים עם האיורים,

וראינו שהגישה הראשונה – זו שלפיה תקנת הרבנות הראשית חלה על שני ההורים –

דומה מאד לחיוב המזונות בהתאם לסעיף 3א.

 

 

בשיעור השני שיעסוק במזונות ילדים נבחן כיצד נוהגת הפסיקה בנוגע למזונות ילדים,

או ליתר דיוק – כיצד נהגה הפסיקה לקבוע מזונות ילדים עד לפני זמן לא רב.

 

ניקח סיטואציות קונקרטיות, וננתח אותן:

מה צריך להיות החיוב של מזונות ילדים בסיטואציות אלה, ולאיזה תוצאות הגיעה הפסיקה.

נראה כי קיימים פערים גדולים מאד (אפילו ענקיים)

בין מה שהדין הדתי קובע לבין התוצאות אליהן הגיעו בתי המשפט.

 

ננסה להבין מדוע פועלים בתי המשפט בצורה זו.

מה מניע את בתי המשפט?

על מי הם מנסים להגן?

חשוב מכל, נבדוק האם הפסיקה של בתי המשפט דואגת לטובת הילדים או שמא במקרים רבים היא עלולה דווקא לפגוע בהם?

להורדת המצגת לשיעור השני של מזונות ילדים - לחצו כאן