ילדים

ילדים

האתגר הגדול ביותר בהליכי גירושין הוא הילדים והצורך לשמור על רווחתם הנפשית והפיזית.

פרידת ההורים מציבה קשיים רבים בנוגע לעיצוב ההורות שלאחר הגירושין. בראש ובראשונה, ניצבת הדאגה לילדים והמחויבות לוודא שטובתם נשמרת והשאיפה לכך שהמצב החדש יאפשר להם לקיים קשר משמעותי עם שני הוריהם. לפיכך, יש חשיבות להתאים את הסדר ההורות באופן פרטני לכל מקרה, בהתאם לנסיבותיו המיוחדות.

אתגר זה מציף שאלות רבות בנוגע להסדרי ההורות:

  • מתי הילדים ישהו עם כל הורה?
  • האם הילדים יחלקו את זמנם בין שני הבתים, או שיהיה להם בית מרכזי אחד?
  • מה יהיו סמכויות ההורים בנוגע לשאלות הקשורות בילדים, וכיצד יתקבלו החלטות במקרים של מחלוקת?
  • האם יש פערים בין עמדות ההורים בנושאים שונים (כגון דת, חינוך, בריאות, תזונה), ואם כן - כיצד מתמודדים עם פערים אלה?
  • האם יהיה מנגנון קבוע מראש במקרים שבהם אחד ההורים מפר את ההסכמות?
  • מה קורה אם הורה סבור שההורה האחר מזניח את הילדים או פוגע בהם?

 

מחקריו הרבים של מזא"ה בנושא הציבו אותו בשורה הראשונה של החוקרים וכמי מוביל ומתווה מדיניות בתחום. ד"ר מזא"ה הוביל מהפכות ויצר תקדימים ששינו את התפיסה ואת התנהלות בתי המשפט. במידה רבה, הוא עיצב את עמדת בתי המשפט ורשויות הרווחה בנושא הסדרי ההורות, כאשר טובת הילדים בראש מעייניו.


משמורת ילדים
ד״ר מזא״ה התווה את שינוי הגישה בנוגע להורות משותפת, בכפוף לכך שההורה אינו פוגעני. עמדתו פורצת הדרך בדבר היעדר הצורך להשתמש במושג המשמורת אומצה על ידי ועדת שניט. שופטים רבים מיישמים את גישתו של מזא"ה בעניין.


הפרות של זמני השהות
למרבה הצער, חלק מההורים אינם עומדים בהסכמות לגבי חלוקת זמני השהות, ומקיימים קשר בלתי־סדיר עם ילדיהם. התנהגות זו פוגעת בילדים וגורמת להם שיברון לב.

לעומת זאת, יש מקרים שבהם אחד ההורים מפר את ההחלטה בנוגע לזמני השהות ומונע מההורה האחר להיפגש עם הילדים.

מאמרו המוביל של מזא"ה בעניין אכיפה של זמני שהות הבהיר לבתי המשפט ולעורכי הדין מהם הכלים המשפטיים האפשריים לטפל בכך, והשפיע רבות על עמדת הפסיקה והרשויות האחרות העוסקות בנושא.


מזונות ילדים
עד לא מזמן נפסקו מזונות ילדים בהתאם לסטנדרט אחיד פחות או יותר, שנקבע לפני עשרות שנים.

התוצאה הייתה שבאוכלוסיות חלשות המזונות היו גבוהים מדי, ועבור אוכלוסיות חזקות במיוחד, בחלק מהמקרים המזונות היו נמוכים מדי. עיוות זה נוצר בעקבות הפרשנות של בתי המשפט לדין הדתי, ולפיה לאב יש אחריות מוחלטת לצרכים ההכרחיים של הילדים.

במאמר מקיף שכתב בנושא, הוכיח ד״ר מזא״ה את הבעייתיות באופן הפירוש של בתי המשפט את הדין הדתי. הוא הציג לבית המשפט את העיוותים ואת הפגיעות שנגרמו בעקבות גישתם, ובפסק הדין המכונן, בע"ם 919/15, אימץ בית המשפט העליון את עמדתו של מזא"ה. בהלכה זו קבע בית המשפט העליון שגם במקרה שהמשמורת משותפת וגם אם לאו, מגיל 6 ומעלה ייקבעו המזונות שלא על בסיס מגדר אלא בהתאם לגובה ההכנסה של כל אחד מההורים ולאור היקף הטיפול שלהם בילדים.

בעקבות פסק הדין התעוררו שאלות רבות; היו שסברו שפסק הדין חל רק במשמורת משותפת. אך במאמר נוסף הבהיר ד"ר מזא"ה שפסק הדין של בית המשפט העליון חל בכל סוגי המשמורת. ד"ר מזא"ה הסביר כיצד יש ליישם את פסק דינו של בית המשפט העליון בהתייחס למצבים השונים, והציב נוסחה שבאמצעותה ניתן ליישם את קביעתו של בית המשפט. ואכן, בעקבות זאת, אימצה פסיקה נוספת את הפרשנות של ד"ר מזא"ה לפסק דינו של בית המשפט העליון.

ניכור הורי
לדאבון הלב, ישנם מקרים שבהם אחד ההורים מסית את הילדים נגד ההורה השני. המונח "ניכור הורי" עוסק במצבים אלה ובמגוון רחב של מקרים שבהם אחד ההורים גורם לילדים להתנגד לקשר עם ההורה האחר.

המחקרים הרבים שנערכו בנושא מצאו שהפגיעה הנגרמת לילדים עקב ניכור הורי היא עצומה, ותלווה אותם כצל גם בחייהם הבוגרים.

ד"ר מזא"ה אשר חקר את הנושא בפן המשפטי והתוודע גם להיבטיו הפסיכולוגיים, לרבות במסגרת השתלמויות בחו"ל, סייע למשרד הרווחה בשיתוף עם ד"ר ענבל בר־און לגבש את מדיניות המשרד בנושא.

ד"ר מזא"ה וד"ר בר־און אף פיתחו בצוותא מתודולוגיה התערבותית שאומצה על ידי בית המשפט לטיפול במקרים קשים של ניכור.